צאה למל

כשהכרתי אותה, זה היה לפני זמן רב מאד – בתקופת האינתיפאדה השנייה, בעת מבצע חומת מגן ואני הייתי ילד בן שמונה־עשרה.

היא הייתה מגיעה לבסיס עם המתורגמן שלה, אישה וולגרית תגרנית וקולנית, היא נהגה לצעוק עליו בכל רגע ולנבוח עליו פקודות והוראות. היא תמיד הייתה לבושה בגדים שוקקי צבע, עגילים פומפוזיים ושרשראות תכשיט ענקיות, ותספורת שנדמה היה כאילו הצביעה לספר על תמונה מז'ורנל אופנה צרפתי משנות השבעים כשדרשה אותה בגאון. היא הייתה קרנבל מטורלל של אישה אחת.

היא הזכירה לי מורות קשוחות מתיכון שהיו שם כי הן באמת האמינו שניתן לחנך את הנוער, שיש להן באמת תפקיד טוב ואציל במערכת, אבל המערכת הזו… היא מלאה חובבנים, מלאה שחוקים ועייפים, מלאה רוע ורשלנות ודעה קדומה, והן שם כדי להציל אותנו, את כולנו מעצמנו, ולחלצנו מטלפינו שלנו. ולמען האמת, היא הייתה נחמדה יותר משאר עורכי הדין שהעברתי דרך השער של מתקן הכליאה.

דווקא עמה הסתדרתי יותר מכל מהשאר. היה ביננו קוד נימוסין מסוים, משהו מולד, כאילו היינו קרובי משפחה רחוקים (ומי יודע, אולי אנחנו באמת קרובי משפחה רחוקים מאד), או שני זאבים שנפגשו לראשונה בשדה וכל האימפרטיבים הביולוגיים שלנו פעלו מיד ואוטומטית במעין מחול של רחרוחים וגישושים. זה לא היה כבוד, זה היה פשוט מה שזה היה כי זה היה, וטוב שזה היה, כי למשל עם האמריקאית כמעט הלכתי מכות, אבל להגנתה יאמר שבעלה ישב שם במכלאה של פלוגה ב'. עם הירדני בקושי הצלחתי לתקשר, וזה שהגיע מאבו־גוש היה בסדר, הוא פשוט תמיד היה מאחר.

היו עליה כל־מיני שמועות בבסיס, שהיא התחתנה או שכבה עם הקליינטים שלה, או לא יודע מה. זה כל־כך לא עניין אותי, העדפתי לבלות עמה יותר מאשר כמעט עם כל מי שהיה איתי בבסיס שהיו דגנרטים, לרוב, מלבד מתי מעט. לפחות עמה היה דקורום מקצועי במקום שרשרת פיקודית.

הכינו עליה דוקומנטרי השנה. הסרט זכה בפרס כלשהו והמצנטים החליטו למנוע ממנו סובסידיות, או משהו בסגנון (אני יודע שזה במרחק גיגול לברר את כל זה, אבל כל־כך לא אכפת לי), הייתה עצומה וסופרים חתמו, סקנדל ושערורייה, כיצד לא? והם התחייבו לתרום את הכסף ליוצר ויוצרת הדוקומנטרי אם יזכו בפרס שלהם, והעיר תל־אביב צהלה ושמחה.

שוחחתי על כך עם מכרה, גם היא סופרת.

"פרס ספיר זה לא רק כסף." היא אמרה, "יש לזה לא מעט פינוקים חמודים ביותר, כמו זינוק מידי במעמד כסופר, הד תקשורתי שעוזר קצת למכירות, וביננו, יש לנו מעט מדי מאלה. זה גושפנקא לכך שאתה ראוי להיות אורח בפסטיבלים בעולם וזכאי לתרגומים וחותמת מתכת על הכריכה, ועוד כל־מיני צורות של הצלחה. ביקומו האפרפר של הסופר, ואנו יודעים כי לרוב לא מדובר בחומר האנושי או התרבותי הכי סקסי בסביבה, זה אולי הסיכוי הריאלי ביותר לתהילה.

לכן, לא פלא שכמעט כל סופר, פרט לכמה שהם באמת שופרא דשופרא, שצריכים לא פחות כסף מהחתומים בעצומה הזאתי, היה מוכר את סבתא שלו בשביל לזכות בפרס ספיר. אבל מה שלא מסתדר לי בעצומה שחתמו עליה כמה סופרים זו הטענה שיש פה עמדה אלטרואיסטית, איזו הושטת יד לתרבות בדמות איזה טיפ כזה או אחר שיושאר בסוף על הצלחת של המלצרית של דוקאביב. הטיפ הזה חסר משמעות בפועל, משהו כמו טיפ שלושה אחוז אחרי שגילחת את כל הבר. וברגע שאין פה תרומה ממשית, אמתית, אמיצה ואלטרואיסטית, הרי שלא מדובר פה באקט אמת, אלא באקט יחצ"ני."

"זה נוראי," אמרתי לה, "אם הם משתתפים הם משתפי פעולה בורגנים שנהנים מהנרקיסיזם והשלל ורק משלמים מס שפתיים למוסר האוניברסלי אבל בסופו של דבר אינם שונים מכל החומסים והרומסים, ואם הם לא? הם מפגינים פריווילגיה של כוח, כי מה הם באמת מפסידים? ומעבר לזה, זה סתם תרגיל יחצ"ני ציני שנועד להזרים יותר כסף מקוראים יפי נפש, שהם בכל מקרה רוב קהל הקוראים שלהם, ובכך הם אינם שונים מכל החומסים והרומסים.

ואם הם מצביעים על המלכוד הזה? וממחישים לכולם באותות ובמופתים שהנה, המשחק מכור, הנה הפטיש והנה הסדן, כל המטא והאירוניה בעולם לא תעזור להם, מה זה משנה? עכשיו הם מעל לכל? מרחפים להם בסטרטוספרה על־מוסרית (או אל־מוסרית) שרואה את הכל ונמנעת מלנקוט עמדה? ושוב, הם אינם שונים מכל החומסים והרומסים.

תכלס, אני הכי מוסרי פה מכולם, אני אפילו לא סופר."

 

 

ofer

 

 

 

2 מחשבות על “צאה למל

  1. כשמכירים דמות כמו לאה צמל אישית זה אכן נוגע במקום אחר, וכל הויכוח הציבורי הופך מפלקטי למעט יותר עמוק. לא הרבה, אבל מעט. ואתה סופר. רק שטרם פרסמת את הספר שלך.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s